מקדם גישור לגישור מקדים

 
   
ערב עיון בנושא: "קדם גישור - הבניית הליך ההפניה לגישור"
(ויצו רעננה, 11 יולי 2016)
 
ד"ר פרץ סגל
במודל הגישור שאיליס מפעילה בשיתוף עם ויצו ישראל, מתקיים שלב מקדמי לגישור שקראנו לו  "קדם גישור ". לדעתנו, הדרך להביא את הציבור להכיר את מהות הגישור ולפנות אליו היא על ידי קיום הליך זה, לכן מצאנו לנכון להקדיש לו ערב עיון ודיון.
כידוע, חקיקת הגישור כחלופה להתדיינות בבית המשפט בשנת 1992 לא הביאה, עד כה, לכך שהציבור יפנה לגישור, והוא ממשיך להעדיף את  ההתדיינות המשפטית. אציין מספר  סיבות לכך. מצד אחד, מעמדו הערכי של המשפט כמגשים את אידיאל הצדק. בשל האקטואליות אצטט  את  דברי הנביא ישעיה: "... שמעו דבר ה' אנשי לצון, משלי העם הזה אשר בירושלים, כי אמרתם: " ... שוט שוטף כי יעבור לא יבואנו, כי שמנו כזב מחסה ובשקר נסתרנו". לכן כה אמר ה': "הנני יוסד בציון .. אבן בחן פנת יקרת מוסד ... ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת"". לאור אידיאל זה קשה להסביר לצדדים שיש עדיפות לצדק שבגישור על הצדק המשפטי, ולטעון שהצדק המשפטי הוא למעשה מיתוס.   
מצד שני, קיימים חסמים שמקשים על צדדים להעדיף את הגישור, כמו:
(א) חוסר ידע והבנה באשר למהות הגישור, שהיא אינה פשרה אלא יצירת פתרון הוליסטי ((win win, באמצעות משא ומתן משתף, דבר שאינו מקובל בתרבות חברתית של תחרות וניצחון על הצד השני;
(ב) הקושי להתגבר על התנגדות של אחד הצדדים לגישור משום שהוא, לדוגמה, מעדיף ששופט יפסוק שהוא צודק.

מהו "קדם הגישור" ?

אציג את הדברים כפי שהם נוהגים בקדם הגישור שהנהגנו בפרויקט של אליס עם ויצו, שיכולים להתאים לכל גוף שנותן שירותי גישור. במסגרת קדם הגישור נפגש מגשר עם צד שפנה ליעוץ משפטי בויצו בקשר לסכסוך. המגשר נותן לו מידע על הגישור ומשוחח עמו לברר עמו מה האינטרסים שלו בפתרון הסכסוך. אם לאור המידע והשיחה הצד בוחר לפנות לגישור מקיימת איליס פניה דומה לצד השני. הדגש בשיחת קדם הגישור עם הצד השני הוא שהצעת הגישור אינה נעשית מטעם הצד הראשון, אלא מיועדת לבחון עמו באופן עצמאי את האפשרות לפנות לגישור, כפי שנעשה עם הצד הראשון. אם שני הצדדים מסכימים לפנות לגישור, הם יוזמנו למגשר אחר, לפי בחירתם המגדרית והמקצועית, אשר יסביר להם בפרוטרוט את מהות תהליך הגישור, יתאם את ציפיותיהם ההדדיות ויברר אם הם מסכימים לפנות לגישור. כמו  כן הוא יסביר להם את פרטי הסכם הגישור כדי שחתימת על ההסכם תהיה בהסכמה מדעת.

לקדם הגישור בדרך זו משמעות מעשית רבה. ראשית,  הוא מאפשר לכל צד בנפרד לבחון בהליך לא פורמלי וללא תשלום אם הגישור יקדם את האינטרסים שלו ביישוב הסכסוך, וכן להעלות את החששות שלו מהתהליך בלי שהצד השני ידע עליהם. שנית, קדם הגישור אינו מתקיים עם המגשר שאליו הם פונים לגישור אלא עם נציג איליס, כך שהברור הראשוני הנפרד עם הצד  לא מעורר חשש מהשפעה על המגשר. שלישית, הוא מאפשר לצדדים לבחון את התאמת הגישור לסכסוך לפני שהם פנו לבית המשפט וקיבעו את עמדתם על הסכסוך במסגרת משפטית. זאת בניגוד למצב לפי תקנות סדר הדין האזרחי, שלאחר הגשת כתבי התביעה והגנה הם מוזמנים להשתתף בישיבת מהו"ת לראות אם הם מוכנים לפנות לגישור. אכן, בסכסוכי משפחה לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הצדדים יבחנו את התאמת הגישור לפני הגשת כתבי טענות. יחד עם זאת, יהיה עליהם להגיש בקשה פורמלית לבית המשפט למשפחה או לבית דין דתי, להשתתף בעד 4 פגישות מהו"ת ביחידות הסיוע, שתתקיימנה לפי המתכונת שבחוק ובתקנות, כשלאחר הפגישה הראשונה כל צד יכול לדרוש שעו"ד ישתתף בהן. הליך המהו"ת מתקיים אפוא בצלן של הערכאות המשפטיות ואינו פותח לכל צד אפשרויות לבחון את רצונו לבחור בגישור לפי בחירתו העצמית.

הליך קדם הגישור התקיים על ידי השופטת ההולנדית מכטל פל, אשר פרשה מכס השיפוט להטמיע את הגישור בבתי המשפט בהולנד. הוא נקרא על ידה "Referral to Mediation" , והיא הקדישה ספר מיוחד לנושא. אציג תחילה את עיקרי המודל שלה להליך ההפניה לגישור מבית המשפט או מגוף אחר, כמו מקום עבודה או בית חולים.

השופטת פל מציגה שתי גישות לקדם הגישור האחת, הפניה מצווה שרווחת בבתי המשפט, ושנוקטת בדרך של שכנוע וייעוץ – ,advising and persuading והשנייה מבררת, שנוקטת בדרך של הצעה ותמיכה  –  suggesting and supporting. בראשונה, המפנה מסביר מהו הגישור ומציג טיעונים מדוע הפניה לגישור היא הדרך הנכונה לפתור את הסכסוך המסוים לרבות מתן חוות דעת משפטית על הסכסוך. גישה זו נקוטה בדרך כלל כאשר המפנה משוכנע ביתרונות הגישור והתאמתו למקרה המסוים לאור הידע והניסיון המקצועי שלו, וכן כאשר הצד תלוי במפנה, שאם הוא לא יקבל את דעתו הוא יביא  זאת בחשבון לאחר מכן, לדוגמה שופט, מעסיק או רופא של בית חולים. קדם הגישור בסגנון זה נמשך זמן קצר, אך הפניה לגישור אינה נובעת מבחירה עצמית של הצדדים, והם אינם מקבלים על עצמם אחריות לפעול להצלחתו.

לעומת זאת, בשנייה, המפנה שואף לנהל דיאלוג עם הצדדים להעריך את משמעות הסכסוך והאינטרסים שלהם בקשר לסכסוך, מציג לבחירתם את המנגנונים השנים ליישוב סכסוכים ואת השלכות הפתרונות האפשריים עליהם. קדם גישור זה מתקיים בדרך גישורית, תוך שימוש בכלי הגישור כמו שאלת פתוחות או מסגור ועל ידי גילוי אמפתיה מצד המפנה, להוביל את הצדדים להחלטה עצמית לבחור בגישור מתוך מחויבות לתהליך. אמנם הזמן הנדרש לקדם הגישור לפי גישה זו  נמשך קצת יותר זמן, אך היא מבטיחה שהצדדים יבחרו להשתתף בגישור לאחר שהבינו את התהליך ואף התנסו בקדם הגישור כיצד הוא מתנהל, ולכן הם רואים עצמם אחראיים להצלחתו.
בדרך השנייה יתקיימו לדעתה שלושת עקרונות היסוד של קדם הגישור:
  1. להבטיח שהפניה לגישור תעשה לפי בחירתם העצמית של הצדדים;
  2. שקדם הגישור ייתן להם הבנה על תהליך הגישור, שמגשר קובע את הפרוצדורה אך אינו מביע דעה על הנושאים המהותיים אלא הם אלה ששולטים בתוכן הגישור;
  3.  שהמגשר אינו פועל בדך של לחץ או שכנוע להביאם להסדר, אלא כמי שמאפשר להם לקיים דיאלוג וליצור את הפתרון שישרת את האינטרסים שלהם.    
בהתאם לכך השופטת פל מתווה את שלבי קדם הגישור, כדלקמן:
  1. אבחון הסכסוך  –  האמנם קיים סכסוך בין הצדדים שדורש פתרון, דיאגנוזה של הסכסוך לדוגמה, האם יש קשרים מתמשכים בין הצדדים, האינטרסים שלהם ומה ירצו להשיג בגישור, ומה הפתרונות האפשריים במנגנונים האחרים ליישוב סכסוך והשלכותיהם להשגת מטרותיהם. 
  2. האם הצדדים מתאימים לגישור – מה רקע הסכוך  ומה חריפותו, האם יש להם נכונות לשאת ולתת ומה מרווח המשא מתן שלהם והאם יש להם התנגדויות לגישור –  לדוגמה,  רצון לקבל פתרון משפטי.
  3. מסירת מידע על תהליך הגישור, כולל האפשרויות לקבלת ייעוץ או סיוע במהלך הגישור.
  4. בחינת המחויבות של הצדדים לתהליך, האפשרויות שלהם לבחור מגשר, כיצד הם רוצים שהגישור יתקיים, כולל משך הזמן, והכנות אפשריות לקראת הגישור.
על פי מודל הזה מציגה השופטת פל בספרה את קדם הגישור באופן מעשי ואת ההכשרה הנדרשת למפנה בקדם הגישור (כפי שהיא הורתה בהולנד שנים רבות).

יחד אם זאת נראה לי שלעתים קדם הגישור לבדו אינו מנגיש די הצורך את הגישור לצדדים, וישנם צדדים שלא ישתכנעו מיכולת הגישור להוביל בעלי פלוגתא דרך דיאלוג למשא ומתן משתף.  קדם הגישור שמתקיים עם כל צד אינו יכול לכן לתת לצדדים את ההתנסות הגישורית, שהכרתה היא המפתח להנחלת הגישור כחלופה ממשית ליישוב סכסוכים.  לכן יש לחשוב על הוספת "גישור מקדים", כשלב מקדמי לגישור כשהצדדים מהססים לפנות לגישור, על ידי מתן אפשרות להשתתף בישיבת גישור ראשונית ללא תשלום,  שבה הם יתנסו בגישור ויוכלו להחליט אם ברצונם להמשיך בתהליך זה. בהתאם לכך הגישור המקדים ימשך כשעה וחצי, ואם הצדדים יבחרו לאחר מכן בגישור הם ישלמו גם עבור זמן זה. במצב הקיים נראה לי שעלינו לשקול הוספת אפשרות זו, משום שהיא מאשפרת לצדדים להגיע לבחירה מודעת בגישור ליישוב הסכסוך שביניהם.
 

  Machtel Pel, Referral to Mediation: A practical guide for an effective mediation proposal, Sdu Uitgevers, The Hague, 2008 
 
ראשי   |   צור קשר   |   מפת אתר   |   אנחנו בפייסבוק
 
 
 
       
    כל הזכויות שמורות לאיליס - האגודה הישראלית לגישור ויישוב סכסוכים בע"מ 



 
בניית אתרים - ג'ינט פיתוח